פסק-דין חלקי בתיק ת"א 25734-10-12

1.         המבקש עותר לסילוק התביעה על הסף, כולה או חלקה, ממספר טעמים: חסר סמכות מקומית, התיישנות, העדר עילה והיות התביעה טרדנית וקנטרנית.

            הצדדים הינם בני דודים. המשיב, עורך דין במקצועו, הגיש תביעת בת שלוש עילות:

            תביעה לשכר טרחת עורך דין בגין סכסוך בין המבקש למעסיקו - על סך 34,800 ש"ח ,

            תביעה לפיצוי בסך 60,000 ש"ח בגין אירוע בו נטען כי המבקש איים על המשיב ביום 26.4.11,  ותביעה בסך 5,000 ש"ח בגין השבת הוצאות בהן נשא המשיב עת ארח את המבקש בביתו במשך כחודש ימים.

הסמכות המקומית

2.         לטענת המבקש אין סמכות מקומית לבית משפט זה מאחר ולא נערך הסכם שכר טרחה, ואירוע האיום הנטען ארע במושב הסמוך לחדרה, מקום מגוריו של המבקש. מאחר ולטענת המשיב בכתב התביעה, מקום יצירת ההתחייבות לתשלום שכר טרחתו היו פגישות במשרדו באשדוד, די בטעם זה כדי להקנות סמכות לבתי המשפט במחוז הדרום.

            לפיכך, לא מצאתי מקום להורות על העברת הדיון מחמת חוסר סמכות מקומית, למרות שיש בסיס לטענת המבקש כי עצמת הזיקה למחוז הדרום אינה גבוהה.

התיישנות סעיף 24 לכתב התביעה

3.         המבקש טוען כי האירועים המוזכרים בסעיף האמור התרחשו לפני כ- 20 שנה ולפיכך יש לדחות חלק זה מהתביעה על הסף מחמת התיישנות. המשיב, אשר לא פירט מועד הולדתה של עילה זו בכתב התביעה, לא מכחיש את מועד הולדת העילה אלא טוען כי המבקש הבטיח במשך השנים ולאחרונה בשנת 2007, באירועים משפחתיים, להשיב למשיב כספו.

            דין סעיף 24 לכתב התביעה ודרישת הפיצוי בסך 5,000 ש"ח להדחות על הסף מחמת התיישנות. רק הודאה בקיום הזכות בכתב , בתנאים המפורטים בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, מאפשרת הארכת תקופת ההתיישנות. אין די בטענות סתמיות דבר הודאה בעל פה.

            יתרה מכך, בעניין זה יש ממש בטענות המבקש כי מדובר בעילה טרדנית וקנטרנית. דרישה של הוצאות אירוח מבן משפחה בחלוף כשני עשורים מהווה דוגמא מובהקת לעניין שאין מקומו בהליך משפטי.

העדר עילה והיות יתר התביעה טרדנית וקנטרנית

4.         ביחס לתביעה לשכר טרחה נטען כי בהעדר הסכם, אין התביעה מגלה עילה. למרות העדרו של הסכם, המשיב הציג ייפוי כח השנוי במחלוקת בשלב זה, וטוען כי ניתנה התחייבות בעל פה לתשלום. לא ניתן בשלב זה לקבוע כי אין עילה או כי תביעה זו טרדנית וקנטרנית, אם כי ספק רב כי ניתן יהיה לקבל את מלוא שכר הטרחה המבוקש ולכאורה לא מדובר בעילה מוצקה.

אשר לדרישה לפיצוי בסך 60,000 ש"ח בגין אירוע האיום, בתביעה נטען באופן סתמי כי מדובר בהפרת חובה חקוקה מבלי שפורט החיקוק שהופר, יתר התנאים לחיוב המבקש בפיצוי, הנזק שנגרם או זכותו של המשיב לפיצוי ללא הוכחת נזק. למרות שלא מצאתי כי מדובר בעניין העונה להגדרה של עילה טרדנית, כתב התביעה במתכונתו אינו מפרט כנדרש את העילה וזכות המשיב לפיצוי בגין העובדות הנטענות.

לפיכך, רשאי המשיב לתקן תביעתו בגין עילה זו כדי שתפורט כנדרש התשתית המשפטית לחיוב המבקש.

סוף דבר

5.         התביעה לפיצוי בסך 5,000 ש"ח נדחית. ביחס לדרישה לפיצוי בסך 60,000 ש"ח יש לתקן את התביעה. המשיב יגיש כתב תביעה מתוקן , ללא העילה שנדחתה, תוך 30 ימים. בהעדר כתב תביעה מתוקן, תמחק העילה לפיצוי בסך 60,000 ש"ח הואיל והתביעה במתכונתה אינה מגלה עילה ברכיב זה.

            למרות שנעתרתי רק לחלק מהסעדים בבקשה, נוכח דחיית חלק מהתביעה והצורך בתיקון כתבי הטענות, ישא המשיב בהוצאות המבקש בסך 4,000 ש"ח.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ג, 20 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: